שבר הוא נזק בשלמות העצם, שברים מוגדרים ע"פ מיקומם וצורתם. הם יכולים לגרום לסיבוכים וזיהומים ברקמות סמוכות ואף כלל מערכתיות.
ישנם שני סוגי שברים עיקריים, הראשון הוא שבר פתוח שיש בו מעורבות של הרקמות מסביב לו העלולות לפתח זיהום עקב החשיפה של העצם לסביבה החיצונית (העור). הסוג השני הוא שבר סגור, שאינו חשוף לסביבה החיצונית ולא בא במגע עם העור. הטיפול הנטורופתי משתנה בהתאם לסוג השבר.
גורמים עיקריים לשברים הם חבלה, פציעות ספורט, עומס המופעל על העצם בתדירות גבוהה כמו בשברי מאמץ, גידולים ומחלות כמו אוסטאופורוזיס.
תסמינים:
האדם יכול לסבול מכאב והגבלה בטווח התנועה עקב הנזק שנגרם באזור השבר לרקמות והעצבים המקיפים אותו. לעיתים נראה נפיחות, אודם, ואפילו שינוי צורה של האזור (דפורמציה). יש לזכור שהשפעה יכולה להוות הפרעה משמעותית בתפקוד התקין של האדם לתקופה לא קצרה.
תהליך איחוי העצם הוא טבעי ומתרחש בכל אדם, הוא יכול להיות בעל אופי שונה בהתאם למיקום השבר, מצבו הבריאותי, גילו ורמת הפעילות הגופנית בה עסק האדם לפני השבר (מידת האקטיביות ומסת השריר שלו).
במצב תקין יש איזון בין תהליך הבניה של העצם ותהליך הפירוק והעצמות נוטות לשמור על מסת עצם קבועה. הגורמים העיקריים המשפיעים על בניה תקינה של מסת העצם הם תזונה נכונה, עיסוק בפעילות גופנית והימנעות מגורמים מזיקים כגון עישון, אלכוהול וקפאין. היכולים לגרום לדילול מינרלים מהעצמות ובכך להחלישן.
הטיפול הקונבנציונלי כולל קיבוע המאפשר זרימת דם תקינה לאזור ובכך להפעלתם של תאים בוני עצם (אוסטאובלסטים), תאים האחראים על האיחוי הטבעי (קלוס) בו נוצרת רקמת עצם חדשה המגשרת בין החלקים השבורים. פיזיותרפיה כטיפול תומך על מנת לחזק את השרירים הנחלשים בעת הקיבוע ולאפשר חזרה לטווח תנועה תקין של העצם.
לצד הטיפול הקונבנציונלי ישנו הטיפול הטבעי ובכללו הטיפול הנטורופתי.
הטיפול הנטורופתי מתייחס לשלב המניעתי, חיזוק עצמות ושרירי השלד וגם לטיפול בזמן האקוטי בו השבר כבר קיים. כאשר השבר קיים, הטיפול יכוון להגברת תהליך האיחוי הטבעי, תוך כדי שיפור, ייעול וקיצור משמעותי של משך הזמן הנדרש לאיחוי מלא של רקמת העצם וחזרת האדם לתפקוד תקין. יש לזכור שכאשר יש שבר כל המערכות נקראות לתקן את הפציעה ולכן יש להתייחס בטיפול לכל המכלול- גוף, נפש ורוח.
איך לטפל:
תזונה-
מתאימה כטיפול בשלב המניעתי וגם בשלב האקוטי. ככלל יש לשמור על תזונה נכונה ובריאה אשר כוללת צריכה מספקת של כל אבות המזון. יש לצרוך מזון טרי ועשיר בוויטמינים ומינרלים, מגוון בירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים. יש להקפיד על צריכה של כמות מספקת של חלבונים מהצומח לפי צרכיו של האדם ועל פי משקל גופו, מסת השריר ורמת הפעילות הגופנית לפני ואחרי השבר.
יש לשמור על משקל גוף תקין, להימנע מגורמי סיכון כמו צריכת אלכוהול, קפאין ועישון הגורמים לדלדול מסת העצם. יש להימנע ממזון מעובד שעשיר בזרחן ובחומרים העשויים לגרום לספיגה ירודה של מינרלים וויטמינים. למשל, מזון מהחי ומוצרים שעשירים בנתרן, זרחן ושומן רווי. העצם יכולה להפוך מדולדלת במינרלים ובכך פריכה וכתוצאה מכך חלשה ושבירה יותר.
יש לדאוג לשיפור ספיגת הוויטמינים והמינרלים מהמזון וזאת ע"י שמירה על חומציות תקינה במערכת העיכול שתשפר את תפקוד המערכת. לספיגה טובה יותר במערכת העיכול ניתן להיעזר בצמחי מרפא המאזנים את חומציות הקיבה וישפרו את ספיגת המינרלים והוויטמינים החיוניים לשמירה על תקינות ומבנה העצמות. למשל סידן, מגנזיום, ויטמין D וויטמיני B.
יש לטפל במחלות רקע לשם יצירת תשתית טובה יותר למשל במחלה כמו אוסטאופורוזיס (דלדול מסת העצם) נטפל גם ע"י תזונה שצריכה לכלול מגוון של ירקות (ירקות שורש, תרד, נבטים וירקות עליים ירוקים) המכילים את הוויטמינים והמינרלים החיוניים ולאכול חלבונים מן הצומח הדרושים לבניית העצם וספיגת הסידן מהם גבוהה. יש לדאוג לתזונה עשירה בסידן וויטמין D העוזר לספיגת הסידן לעצם, ולהימנע מתזונה שגורמת להוציא סידן מהעצם.
יש לאזן גם את המערכת ההורמונלית מאחר והעצמות בגופנו עוברות תהליך בניה והרס תמידיים המווסתים ע"י הורמונים כמו הורמוני בלוטת התריס, ההורמון קלציטונין והורמוני מין כגון אסטרוגן וטסטוסטרון וכו'. שיבוש בהורמונים שמפרישה בלוטת התריס (T3 ו- T4 ) ובלוטת יותרת התריס (קלציטונין) עלול לפגוע במשק הסידן התקין בגוף.
יש לטפל במצבי דלקת גם סביב העצם השבורה וגם ברקמות אחרות בהן עלולה להתפתח הדלקת כתגובה מערכתית לשבר בעצם, זאת ע"י תזונה העשירה בנוגדי חמצון (למשל פירות יער), תזונה המכילה חומרים אנטי דלקתיים כמו אומגה 3 הנמצאים בשמן פשתן, זרעי צ'יאה.
הימנעות מהשמנת יתר-
טיפול בהשמנת יתר כגורם סיכון למגוון מחלות ומצבים הקשורים למערכת השריר והשלד בגופנו. להשמנה יש השפעה על היכולת להניע את הגוף, היא גם מגבילה את האדם בעיסוק בפעילות גופנית, מגבירה שחיקת סחוס, תורמת להתפתחות פציעות במערכת השריר והשלד וכתוצאה מכך גם עלולה להגביר נטייה לשברים. כאשר השבר ישנו, משקל גוף תקין מסייע בתהליך השיקום בזכות מסת שריר תקינה שמסייעת גם בהפחתת כאב וגם בהפחתת מגבלות תנועתיות.
פעילות גופנית-
כדאי לבצע פעילות גופנית תקינה החשובה לבנייה ושמירה על מסת העצם. פעילות גופנית פחותה גורמת לניוון חלקי של מפרקים שונים בגופנו וכך יכולה להוביל למצבים כמו הגבלה בטווחי תנועה מלאים של המפרקים, מסת שריר ירודה, שחיקה ועומס על המפרקים והסחוסים, שינוי ביציבה ופגיעה בשיווי המשקל
ועוד.
תוספי מזון-
יינתנו במקרה של חסרים תזונתיים ותשתית פיזית חלשה של האדם הסובל מהשבר. יש לבדוק חסרים ולהתאים את התוסף לאדם.
מולטי ויטמין בתקופה האקוטית כדאי שלא יחסר שום ויטמין או מינרל בתקופת ההחלמה. יש לדאוג שיהיה כתוסף לתזונה איכותית ובריאה ויינתן רק במידה וחסר.
הגברת צריכה של מינרלים לתקופה של לפחות 3 חודשים מזמן השבר- מינרלים המתמקדים בזירוז האיחוי הטבעי של העצם כמו סידן, מגנזיום, אבץ, נחושת, זרחן, סילקה.
אנטי אוקסידנטים כדי לטפל בכמות הרדיקלים החופשיים המופרשים יותר במצבים של שבר, זיהום, סטרס וכדומה, לדוגמא- ויטמין E, סלניום, חומצה אלפא ליפואית.
ויטמינים ממשפחת ה B השומרים על בריאות העצם ומשתתפים בתהליכי חילוף החומרים בתאי הגוף ובכך מסייעים בתהליכי הבניה והפירוק של העצם.
חומצות שומן מסוג אומגה 3, בעיקר כדי לטפל בתהליך הדלקתי שעשוי להיווצר כאשר יש שבר.
מומיו- תוסף מזון העשוי ממחצב המכיל באופן טבעי חומצות אמינו, סטרואידים, שרף, מינרלים בריכוז גבוה, מלחים של מתכות, ויטמינים ושמנים אחרים הפועלים כאנטי דלקתיים ומשפיעים על חילוף החומרים ותהליכי השחזור של הרקמות בגופנו. הוא משקם ומחזק עצמות ומסייע באיחוי שברים.
צמחי מרפא-
משמשים לחיזוק השלד כמקור למינרלים וויטמינים. משפרים ספיגה של ויטמינים ומינרלים מהמזון, מונעים הרס של קולגן המרכיב את העצם ואת רקמת החיבור שלנו. הצמחים מונעים דלקת, משככים כאב, ממריצים את זרימת הדם ובכך מסייעים לבניה ואיחוי של רקמת העצם. דוגמאות:
שבטבט- משמש בעיקר כמקור למינרלים כגון אשלגן, צורן, מנגן וכדומה הדרושים בזירוז איחוי שברים, טיפול באוסטאופורוזיס ומחזק רקמות חיבור ציפורניים ושיער. (צמח לא רעיל וללא קונטראינדיקציות עם תרופות).
קומפרי- בשימוש חיצוני במשחה מסייע לנקעים, חבלות ומתיחות של גידים ושרירים, מפחית כאב, מוריד בצקות, מפחית דלקת וטוב לחידוש רקמות.
הרפגו- צמח בעיקר אנטי דלקתי לשימוש במחלות ניווניות של השלד והשרירים, נוגד כאב ושגרון.
ויתניה משכרת- מכילה חומר פעיל הנקרא ויתפירין שמעודד שגשוג של תאים בוני עצם (אוסטאובלסטים) ומפחית יצירת תאים הורסי עצם. מסייע במניעת דלדול מסת העצם, משפר זרימת דם ואנטי דלקתי.
